בערים בישראל חיים כיום כ-650,000 ילדים עד גיל 5. החיים בעיר מספקים עבור ילדים אלה הזדמנויות ייחודיות להתפתחות שכלית, רגשית ופיזית, שתשפיע עליהם לאורך חייהם. עם זאת, העיר מכילה גם סכנות והגבלות כמו זיהום, צפיפות ותנועה סואנת. שאלות לגבי אפשרויות ההתפתחות של ילדים בישראל נידונות, על פי רוב, בחוגי החינוך והפסיכולוגיה – אך לא בתחום של מדיניות הקצאת קרקעות (Land Use Policy) ושל תכנון עירוני בכללותו (Urban95, 2017).

תכנון עירוני המותאם לילדים בגיל הרך, הוא, למעשה, תכנון סביבה עירונית, שתספק לילדים, למשפחותיהם ולקהילה אליה הם משתייכים את מכלול השירותים וההזדמנויות להתפתחות תקינה ומלאה של דור העתיד של תושבי העיר (ACELG, 2014).  תכנון מסוג זה מציע מגוון הזדמנויות לא רק לילדים, אלא לכלל חברי הקהילה; מגביר את הפריון של חברי הקהילה במישור הכלכלי ומייצר חוסן חברתי.

ויאפלן עוסקת בפיתוח ובקידום מדיניות לתכנון בשני אופנים עיקריים: ראשית, יש צורך בפיתוח עקרונות יסוד לתכנון המותאם לילדי הגיל הרך (0-3 שנים). פיתוח העקרונות הללו נעשה תוך שיתוף פעולה בין ויאפלן ובין אנשי מקצוע – מתכננים ומתכננות מרשויות מקומיות שונות ברחבי הארץ – וכן בשיתוף מכון ון ליר והקליניקה האורבנית של האוניברסיטה העברית בירושלים. דרך סדרת מפגשים מקצועיים וסקירת ספרות עולמית בנושא פיתחנו מסמך ראשוני, המגדיר את עמודי התווך לקראת פיתוח מדיניות רשמית בנושא. הגדרנו את קהל היעד אליו תפונה המדיניות; את תחומי העניין הרבים בהם נוגע תכנון מסוג כזה: את הערכים הבסיסיים אותם נרצה לקדם ואת קני המידה השונים לתכנון; את התוצרים הדרושים, המביאים לידי ביטוי את הגשמת המדיניות ואת שיטות העבודה בהן תפותח ותוטמע המדיניות בנושא. לבסוף ניסחנו המלצות כלליות, אשר יובילו להמשך פיתוח המדיניות לתכנון עבור הגיל הרך ובני משפחותיהם.

הצעד הבא לקראת פיתוח המדיניות התמקד בהצעת עקרונות תכנון מפורטים להתאמת הסביבה העירונית לילדי הגיל הרך ולבני משפחותיהם. יחד עם האדריכלית ליאת איזקוב-בן שטרית, תיארנו את המגמות העיקריות בתכנון הישראלי העכשווי והתאמנו את העקרונות אותם אנחנו מבקשים להטמיע למגמות אלה. תיארנו את הפוטנציאל ואת האתגרים שיעמדו בפני מבצעי המדיניות.

הגדרנו חמישה נושאים מרכזיים שבהם התמקדנו:

1. ניידות ונגישות ברגל: הליכה ותנועה במרחב נחוצות ביותר לפעוטות. אפילו טיול קצר למכולת השכונתית תורם להתפתחות גופנית בריאה, לפיתוח יכולות קוגניטיביות וחברתיות בסיסיות וליצירת תחושת מסוגלות ואחריות. בנוסף לכך, תכנון נכון של המרחב מסייע להפחתת התלות ברכב הפרטי ולהקניית הרגלים של אורח חיים בריא מגיל צעיר.
2. פרישת מעונות יום: למיקומם של מוסדות החינוך במרחב השפעות רבות על דפוסי החיים לא רק של ילדי הגיל הרך ובני משפחותיהם, אלא גם על תושבים רבים אחרים.
3. קשר בין שירותים ופעילויות: האם המרחב הציבורי בו נמצאים הילדים מאורגן בצורה מושכת ויעילה?
4. חשיפה לטבע ולחוץ: האם מערך השטחים הפתוחים מאפשר לילדים חשיפה חיונית לגירויים טבעיים? ראה מצגת משחקים אורבניים
5. מרחב חברתי-קהילתי: אילו השפעות תהינה לצורת הבינוי ולפרישת המוקדים הציבוריים על ההתפתחות החברתית של הפעוטות? האם ניתן יהיה לאפשר להם לשחק בחוץ עם אחיהם הגדולים?

המסמך שפיתחנו מדגים את הקשר בין חמשת הנושאים הללו, השזורים אלה באלה. במסמך הדגמנו לאן יש לשאוף בעת התכנון עבור פעוטות וכן כיצד פיתוח כלים ליישום מדיניות בתחום אחד תורם – בעקיפין או במישרין – לפיתוחו של נושא אחר.